ספיגה נשית

 יש לי מטופלת חדשה אישה צעירה בת 31, 

הגיעה עם פתולוגיה מסוימת במערכת העיכול שקשורה לתקיעות. 

חוץ מהבעיה איתה הגיעה, הכל אצלה ממש "תקין", בדיקות הדם, התזונה שלה מאוזנת, היא עושה פע"ג, אוהבת את העבודה שלה, יש לה אהבה.... במפגש נטורופתי, יש נושאים שאני תמיד אשאל עליהם, המחזוריות הנשית זה אחד מהם, ומתוך השיח הבנתי שהוסת מפריעה לה בחיים.. 

אז היא עם התקן הורמונאלי, כך שלא מקבלת וסת בכלל. "זה נוח, ככה אני יכולה להתאמן מתי שרוצה, ללכת לים, להיות חופשיה". 

אני בתוכי התכווצתי, לא מהמקום השיפוטי, אלא מתוך כאב שאני פוגשת הרבה, מן הרגשה שלפעמים אין מקום בעולם המערבי לנשיות אמתית, למקצב שלנו, למעגליות שאנחנו מביאות, לוסת שלנו..(דם בסרטי מלחמה זה בסדר ודם הוסת זה לא..)

צריך לנדף את "זה", להסתיר את "זה", "זה" מפריע להתנהלות, לאורך החיים.. 

ואני חושבת שאפשר לחגוג את "זה", לחגוג את הנשיות וכל מה שהיא מביאה איתה כולל הווסת, שינוי הגוף, יצירת החיים, המחזוריות-מעגליות בכל ביטוייה.. 

אני רוצה להעביר את החגיגה של הנשיות לבת שלי 

את המקום החשוב שהנשיות צריכה לקבל לבן שלי 

אנחנו בוראות, מגדלות, מזינות מטפחות חיים חדשים 

הגוף שלנו הוא מקדש מורכב ומהפנט, מלא מסתורין וקסם. ובמרכזו הרחם. 

דמה של הרחם הינו דם חיים המכיל בתוכו הרבה ויש לו משמעות ותפקיד חשוב. 

תנועת הזרימה נעה במחזורי גאות, שפל, התמלאות והתרוקנות. 

התנועה הזו היא חלק מהתבטאות נשית בעולם. 

אנחנו סופגים את העולם אלינו, ואמורים להוציא החוצה מה שלא משרת אותנו= פסולת. בין אם זה דרך צואה, שתן, זיעה, בכי ...ואצלנו, הנשים, גם דרך הוסת. שחלק ממטרותיה זה לשחרר, ולנקות. 

בפן ההוליסטי נרצה לשחרר- ביקורתיות, התייחסויות מחלישות, טינה, פחדים מרעילים וזיכרונות מאיימים שחדרו פנימה ונאגרו ברקמות הדמיות.... 

שאנחנו נאמנות לתהליך, ונעות לפי מקצב הגוף שלנו ולתנודות האנרגטיות בתוכנו – זה ביטוי לבחירה לחיות בגוף הנשי בשלמותו 

שאנחנו משתקות את קולות הרחם, מנסות שלא לחוש את הדם המבעבע (הטמפון השומר הכול פנימה...), או אף מבטלות את מחזוריות הגוף הטבעית, ויוצרות במקומה מחזוריות מלאכותית (דרך השימוש בגלולות והורמונים שונים), זה ביטוי  לדחייה של אפשרויות החיים הגלומות בגופנו הנקבי. 

תנועה של הרחם שנקטעת או נחסמת משפיעה לעומק, הרחם אינה מתנקה ומשתחררת מרעלנים  והיא נפגעת, נוצרת עכירות, והיכולת שלנו להשמיע את קולנו הפנימי הולכת ופוחתת, חלק מהביטוי שלנו בעולם נפגע. 

אנחנו מצמצמות את חווית הגוף = שזה אנחנו= אנחנו מצמצמות את עצמינו.  

אני מזמינה אותנו להיזכר ולהקשיב לתחושות, לכאבים, לרגשות, להתנגדויות ולקולות פנימיים, הכמעט לא נשמעים, הבוקעים מתוך רקמותינו... 

אפשר להתחיל בהתיידדות עם דם הוסת שלנו, קבלה שלו, הבנה שזו גם הברכה שלנו. 

הקרבה הזו יכולה לקרות בשיח על הוסת (עם חברה/ עם הבת/ עם אחות/ עם הבן ), בהתבוננות, בתחושתיות, בכבוד לגוף שלנו בכך שנשקיע מחשבה איך נרצה להתרוקן מהדם/לספוג אותו, איזה אמצעי ספיגה מכבד את הגוף ואיזה מנסה להשתיק..

 יש הרבה נשים שחווית קבלת הוסת שלהן היא חוויה של סבל, תסכול וחוסר נוחות שמגיעה כל חודש מחדש. 

אחד מהדברים שהבנתי בשנים האחרונות זה כמה אמצעי הספיגה משפיעים על חווית הוסת, על הכאבים וההתכווצויות שלנו ובכלל על הבריאות הנשית שלנו. 

הפות היא הפתח המקודש שלנו, לא נרצה להצמיד/להכניס אליה חומרים שפוגעים בפלורה של האזור ועלולים ליצור פטריות, דלקות, רגישויות,  ובכלל כימיקלים שהם מכילים משבשים אנדוקריניים.

 רוב התחבושות והטמפונים החד פעמיים "הרגילים" עשויים מחומרים סינטטיים ומכילים חומרים מלבינים וחומרי ריח ובישום (כלור, דיוקסין, פתלטים וכימיקלים נוספים) אשר פוגעים בבריאות שלנו. 

עם טמפונים זה קיצוני, חלק ממה שהטמפון סופג זה את הלחות הטבעית שיש בנרתיק- מייבש אותה - לחות שהיא חיונית לשמירה על האיזון החיידקי ומניעת חשיפה לזיהומים. 

בנוסף הרקמה הרירית בתוך הנרתיק זו רקמה עדינה וחדירה מאוד (יותר מהעור שלנו) . בזמן השימוש בטמפון, דרך הרקמה הזו  נספגים כימיקלים מבלי לעבור סינון, הכימיקלים מפריעים למערכת האנדוקרינית –הורמונאלית של כל הגוף ומשבשים אותה. 

וחשוב לא לשכוח ששימוש בטמפון יכול לגרום לתסמונת ההלם הרעלי (אם נשכח בפנים). 

ועוד דבר חשוב- אמצעי ספיגה חד פעמיים, כמו תחבושות, תחתוניות וטמפונים, מייצרים פסולת אדירה וגורמים לזיהום סביבתי . 

בהקשר לכאבי וסת והתכווצויות, טמפונים (בעיקר) יוצרים תגובת שרשרת בגוף של החרפת הכאב והכיווץ. בזמן הוסת הרחם מתכווצת על מנת לשחרר את רירית הרחם והדם ולהניע אותם החוצה. ברגע שהוסת נשארת בגוף וממשיכה לגעת בדפנות הנרתיק, כמו עם טמפון לדוגמא, הרחם "מבינה" שעליה להמשיך להתכווץ ולכווץ חזק יותר כדי שהוסת תצא. כל זה יוצר תגובת משוב שהרחם ממשיכה להתכווץ ומשחררת כמות רבה יותר של חומרים בשם פרוסטגלנדינים 2- חומרים מעודדי דלקת.

 הרבה נשים שסבלו מכאבי וסת, מנטייה לפטריות מחוסר איזון של הפלורה הנרתיקית, מגלות שינוי אדיר במעבר להקשבה לגוף ולפות שיכול לקרות במגוון דרכים... 

*אז מה האפשרויות שלנו?* 

1.קודם ההבנה שהטשטוש של הוסת והשימוש בטמפונים ממש פוגע בנו וגם השימוש בתחבושות חד פעמיות וכמובן תחתוניות (שגם הן מכילות חומרים שמגרים את האזור וגורמים לייצור עודף של הפרשות, לשיבוש הפלורה- שמשפיע גם על הריח וזה גלגל שלא מפסיק עד שלא עושות גמילה מההרגל הלא בריא הזה) 

2.ומכאן המעבר לאמצעי ספיגה רב פעמיים שעשויים מחומרים ידודיתיים.

  יש מגוון אלטרנטיבות, מביאה לכאן את הפופולאריות: 

*תחבושות חד פעמיו אקולוגיות. עשויות מכותנה וחומרים טבעיים מתכלים, יחסית יותר נושמות 

חיסרון- מייצרות פסולת 

*גביעונית- כוסית סיליקון גמישה, מכניסה לנרתיק והדם נאגר שם- מרתק לראות את כמות הדם, הצבע.. אפשר להתרוקן בכל שירותים, חשוב לשטוף ידיים לפני. מתנקה בקלות. מחזיק שנים. 

חיסרון- אני מצאתי שהלחץ שהיא מייצרת על דפנות הנרתיק, משפיע לי על כאבי הוסת (ניסיון אישי, לא חקרתי את התופעה לעומק) 

*תחבושות רב פעמיות -תחבושות בד עשויות 100% כותנה, ניתנות לכביסה, נושמות, נשארות שנים, אפשר לתפור לבד. 

חיסרון- יש כאלה שכל עניין הכביסה ירתיע אותן. מתייחסת לזה בהמשך.. 

*תחתוני ווסת המצאת המאה! יש בתחתונים שכבות סופגות שאוספות את הדם ומספקות הגנה מפני נזילות, הם יציבים ולא זזים הצידה (כמו שעלול לקרות עם תחבושות), נוחים בטרוף, מחזיקים שנים, אפשר למצוא תחתונים מכותנה, בגזרות שונות, עם רמות ספיגה שונות. לא מזהמים את הסביבה, אפשר להחליף בקלות. 

חיסרון- יש כאלה שכל עניין הכביסה ירתיע אותן. אני מתייחסת לזה כעוד בגד... שטיפה ראשונית להוריד את הדם איתי במקלחת ואז במכונת כביסה עם חומר אקולוגי (ברור ). 

אציין שתחתוני הוסת (תחתוני מחזור) תורמים לשבירת הסטיגמה סביב הוסת ומקדמים חווית מחזור חיובית. 

*התרוקנות מודעת- יש את שיטת שרמן שמלמדת הקשבה לגוף ולזיהוי סימנים. מניסיון, ברגע שאנחנו מוכוונות וקשובות, אנחנו יכולות לעשות את זה בלי קורס. 

בימים שאני בפניות לגוף שלי (משתדלת שלפחות ימי הוסת יהיו כאלה), אני מאטה (פע"ג רכה, מורידה כמות עבודה..) ומתפנה לשים לב לתחושות עדינות שמסמנות לי שזה הרגע להתרוקן, אפילו לפעמים זה נשלט. 

שלום עם הגוף, קבלה של נשיות